"בינו שנות דור ודור":

דברים לזכרו של מורי ורבי הרב יהודה עמיטל זצ"ל

מאת הרב ראובן ציגלר

 

לפני כעשר שנים, קיבל הרב עמיטל לידיו טיוטה של עבודת מחקר שעסקה בהגותו. שאלתי את אחד האנשים שהיו בסוד העניינים מה חשב הרב עמיטל על הספר. "הרב לא אהב אותו, כי הספר הציג אותו כמי ששינה את דעתו". אך הוסיף: "אבל אז הרב שינה את דעתו".

סיפור נוסף: בשנת תשנ"ה, נכחתי במפגש שערך הרב עמיטל עם משפחות ה'כולל' שבמהלכו אמר כי לדעתו נשים אינן צריכות ללמוד גמרא, והרי "סבתי ואמי היו יראות שמיים גם בלי זה". שנה או שנתיים לאחר מכן, דיבר הרב עמיטל בפני נשים לומדות תורה ואמר להן: "אתן יודעות, פעם חשבתי שלימוד גמרא אינו דבר חיוני לנשים, אבל היום אני סבור שהוא חיוני בהחלט!". זמן קצר לאחר מכן, החליטה ישיבת הר עציון לפתוח במגדל עוז בית מדרש לנשים שבו תופס לימוד הגמרא מקום מרכזי בתכנית הלימודים.

אצל הרב עמיטל, אי אפשר היה לצפות מה תהיה האמירה הבאה. גם בשנות השבעים והשמונים לחייו, שמר הרב על דינמיות והמשיך לבחון נושאים באור חדש, בלי לאבד ולו לרגע את היכולת לחדש, לרענן ולהפתיע.

כאשר חגגה מדינת ישראל 51 שנים להיווסדה (והרב עמיטל היה בן 74), הוא סיפר לנו שהגיע הזמן לעיין מחדש במשמעות "מלכות ישראל": עלינו להפסיק לחשוב עליה במושגים של ביטחון והעמדת האומה על רגליה, ולהתחיל לחשוב על מלכות ישראל במושגים של השרשת "שלטון הצדק והאמת". באותה שנה הדהים אותנו הרב בקביעתו שלאחר השואה אין עוד מקום לביסוס עבודת ה' על הכרת טובה אלא על תחושת "הן יקטלני לו אייחל".

בהיותו בן 75, נמנה הרב עמיטל עם הראשונים שהבחינו בתופעת "החסידות החדשה" בציבור הדתי-לאומי. הרב עמיטל גם ניתח תופעה זו לעומק וניסח תגובה מפורטת בנושא.

כשמלאו לו שמונים, אמר הרב עמיטל שהגיע הזמן להבין בצורה שונה את רעיון "ראשית צמיחת גאולתנו".

מדוע היה הרב עמיטל, ולעתים קרובות, כה בלתי צפוי? לדעתי, הדבר נובע מהיותו נטוע בקרקע המציאות ובחיים כהווייתם. רעיונות מופשטים אינם משתנים, אך המציאות בהחלט כן. אדם החי בעולם הרעיונות המופשטים, לעולם לא יאלץ לשנות את עמדותיו. אך אדם החש בכל נימי נפשו את המציאות ומרגיש בצרכיהם המשתנים של הפרט והכלל, יידרש לא אחת – בתנאי שהוא חדור ביושרה אישית ובעוז רוח די הצורך – להתאים את עמדתו לנסיבות המשתנות ולמגמות הצצות ובאות.

תכונה זו מסבירה את אהבתו המיוחדת של הרב עמיטל לספרות השו"ת, ספרות שאינה מתמקדת בהפשטות ובהכללות אלא ביישום ההלכה במצבים אמיתיים המוגדרים מבחינת זמן ומקום. זו גם הסיבה לכך שכל שיחותיו שזורות בסיפורים, שרבים מהם לקוחים מהתנסותו האישית. הרב עמיטל התבונן בחיים מנקודת מבט של ניסיון, לא מנקודת מבט מופשטת, וגם העריך ביותר את קשר הגומלין עם הסובבים אותו.

נטיעתו במציאות החדירה ברב עמיטל רגישות חדה לשלילת ההונאה העצמית על כל אופניה, כגון אימוץ חומרות שאינן הולמות את רמתו הרוחנית של האדם המתחייב להן. הרב עמיטל התנגד גם לצורות התנהלות דתית שמנתקות את האדם מהמציאות, מצמצמות את חייו ומבודדות אותו מפני העולם והחברה הרחבה.

מושרשותו של הרב עמיטל במציאות ורגישותו למגמות ההיסטוריות והחברתיות אפשרו לו הרבה פעמים לחזות התפתחויות עתידיות ולנקוט צעדים בטרם עת. סביר להניח שתרומתו ההיסטורית המרכזית היא ניסוח רעיון ישיבות ההסדר. הרב עמיטל צפה את הצורך בחיזוק הציבור הדתי-לאומי עם אליטה רחבה של תלמידי חכמים. בד בבד ביקש למנוע ניכור בין המדינה לתלמידי הישיבות. רגישותו למגמות החדשות – דוגמת האיום המתגבר מצד איראן, חילוקי הדעות הנוקבים בדבר אופייה היהודי של מדינת ישראל, הזדהותה ההולכת וגדלה של הציונות הדתית עם המיליטריזם והשימוש בכוח, והניכור המחריף בין מגזרים שונים בחברה הישראלית ובין ישראל והתפוצות – הובילו אותו (כבר בשנות השמונים) לצדד בעמדות לא-פופולאריות בסוגיות פוליטיות ואף לשנות את עמדתו, בשעת הצורך.

מעבר להיותו נטוע במציאות ורגיש הן כלפי הווה הן כלפי העתיד, ניסה הרב עמיטל להעניק לנו, תלמידיו, דבר שאין ערוך לו, משהו שלא היינו מסוגלים להשיג בכוחות עצמנו: תודעת פרספקטיבה היסטורית.

הרב עמיטל חי את ההיסטוריה היהודית, וגילם אותה בכל ישותו ואישיותו. הוא אִפשר לנו לחזות בפלא שבהקמת מדינת ישראל בעיניו של מי שהגיע מעברי פי הפחת של השואה אל הלחימה במלחמת העצמאות, מקיבוץ הגלויות אל אסון מלחמת יום הכיפורים. מי יוכל לשכוח את קריאתו מסמרת השיער בפסוקים מנבואת זכריה (ח, ד-ו):

כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ. כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם, גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא, נְאֻם ה' צְ-בָאוֹת.

איזה פלא עצום טמון בזקנים וזקנות היושבים על ספסלים וילדים רכים בשנים משחקים? ולא זו בלבד שהדבר "יפלא בעיני שארית העם הזה", אף "בעיני יפלא, נאם ה' צ-באות"!

רק אדם בעל פרספקטיבה היסטורית, אדם מ"שארית העם הזה", אדם שכל משפחתו – "זקנים וזקנות", "ילדים וילדות" – נרצחה באושוויץ, אדם שהכין עצמו מספר פעמים למות על קידוש ה', מסוגל לבטא את הגדולה והפלא שבראיית זקנים וילדים יהודיים חיים חיי שגרה ברחובות ירושלים.

הרב עמיטל השתמש במבט ההיסטורי הרחב שלו גם כדי להחדיר בתלמידיו מידה מסוימת של פרופורציה. מחד, ראיית זקנים בירושלים היא בגדר פלא; מאידך, לא משנה כמה המצב הנוכחי עגום, המצב היה עלול להיות גרוע בהרבה. מרגע שנכנסה בך הפרספקטיבה ההיסטורית של הרב עמיטל, שוב לא תוכל להימנע מלהיות שותף להתנגדותו ל"עכשויזם" – הרצון לקבל הכול עכשיו: "שלום עכשיו", "משיח עכשיו" או "זבנג וגמרנו", מבצע צבאי אחד גדול שיפתור את כל הבעיות. בכל תחומי החיים – דתיים, חברתיים, חינוכיים וכיוצא בהם – סלד הרב מפתרונות מהירים, קלים ופשטניים לבעיות מורכבות.

תודעת הפרספקטיבה, הפרופורציה והנטיעה במציאות משולבת יחד עם אמונה עמוקה בקב"ה ברעיונות שלימד אודות התפילה. הרב עמיטל לימד אותנו שהתפילה אמורה להיות טבעית, כמו שיחה ("ויצא יצחק לשוח בשדה"); שהיא מגדירה את האדם (הנקרא "מבעה" במשנה בבבא קמא); שהיא הכרח גמור וגם תענוג עילאי.

הרב עמיטל התייחס לתפילה בצורה מציאותית: הוא לימדנו שגם לתפילה "יבשה" יש ערך, ושהכוונה היא דבר חמקמק. לא פעם אהב לספר שתלמידי הבעל שם טוב שאלו אותו כיצד יוכלו לדעת אם אדם מסוים הוא צדיק או שרלטן, והבעש"ט ענה להם: "שאלו אותו אדם האם יש לו סגולה נגד מחשבות זרות בתפילה. אם ישיב לכם שיש לו סגולה כזו, סימן שהוא שקרן".

אכן, למרות התנגדותו לסגולות, קיצורי דרך ופתרונות קסם מכל סוג שהוא, הציע הרב עמיטל תרגום מעשי ומובן של מושג "העלאת" המחשבות הזרות בתורת החסידות: "עליך לתרגם את הבעיה הטורדת את מחשבתך לשפת התפילה. הקב"ה בוודאי יוכל לסייע לך בפתרון הבעיה. אל לך לסלק מחשבה זרה זו מלבך, אלא להפך: שמור אותה עמך והפוך אותה גופה לתפילה".

יותר מכל למדנו מהרב עמיטל את כוח התפילה ועוצמתה. לא מדבריו למדנו אלא מתפילתו-שלו, כאשר שימש שליח ציבור בסליחות ובימים הנוראים. כל מי ששמע אותו הבין שהרב עמיטל אינו מתפלל עבור עצמו, אלא עבור עם ישראל. לא המנגינה ולא קולו העָרֵב עוררו את לב הציבור, אלא הכנות, האמת והאותנטיות שבתחינותיו. תפילתו נבעה ממעמקי לבו, וחדרה ללב תלמידיו.

אהבתו של הרב עמיטל לתפילה ולשירה, שימושו התדיר בסיפורי חסידים ובתורות חסידיות, ענוותנותו וישירותו, חיבתו ל"בעלי בתים" וטבעו החם והחברותי, הביאו אנשים לראות בו חסיד. אם כן, איזה מין חסיד היה?

לדעתי, אפילו אם אימץ את מידת "אהבת ישראל" של רבי לוי יצחק מִבֶּרְדִיטשֶב, את רגישותו הפסיכולוגית של רבי אברהם יהושע השל מִאַפְּטָא, את השכלתנות של חב"ד ואת העומק של רבי צדוק הכהן מלובלין, היה קרוב יותר מכל בחסידותו לבית המדרש של חסידות קוצק.

בדומה לרבי מקוצק, העריך הרב עמיטל מעבר לכל את האמת, והגיב במיאוס – הייתי אומר אפילו בתגובה אלרגית – כלפי השקר והצביעות (אין זה מקרה כי השיר המזוהה אתו יותר מכל בקרב תלמידיו הוא "וטהר לבנו לעבדך באמת"). בדומה לחסידי קוצק, שעליהם נאמר כי מקיימים הם מצוות בסתר ולא בפרהסיה, נרתע הרב עמיטל מהצגות פומביות של אדיקות. בעיניו, היו התנהגויות חיצוניות כאלה פגומות ברצון לזכות באהדת הציבור וחסרות אוטנטיות פנימית, בדומה להמחאה שנכתבה ללא כיסוי בבנק.

יתר על כן: הרבי מקוצק סיפק את אחת מאבני הפינה בגישתו החינוכית של הרב עמיטל. על הפסוק "ואנשי קֹדש תהיון לי" (שמות כ"ב, ל) הסביר הרבי: "כביכול הקב"ה אומר – מלאכים יש לי די, אני מבקש אנשים, שיהיו אנשי קודש".

בדומה לרבי מקוצק, דיבר תמיד גם הרב עמיטל בתמציתיות, ולא אחת התבטא אף בצורה חדה וחריפה. פעם שאלה אותו בתו: "מדוע אנשים רבים נוהרים אל רב פלוני ולא אליך כדי לקבל עצה?" והוא השיבהּ: "כנראה שאני לא זקוק לזה".

דבר זה מצביע על קו דמיון נוסף בינו לבין הרבי מקוצק: כמו הרבי מקוצק, גם הרב עמיטל לא רצה להיות "רעבע", אדמו"ר. למרות קסמו האישי השופע, הרב עמיטל לא רצה שתלמידים יהיו תלויים בו או יחקו אותו, אלא שיחשבו באופן עצמאי, ויהיו הם-עצמם ולא מישהו אחר (נראה לי שזוהי אחת הסיבות שהרב עמיטל התגורר בירושלים ולא באלון שבות: לו היה גר קרוב לישיבה, היו תלמידים באים ודופקים על דלתו בכל שעות היום והלילה, והופכים אותו לאדמו"ר).

הרב עמיטל לימד חסידות זמן רב לפני שזו צברה פופולאריות בציבור הדתי-לאומי. היו לו נטיות חסידיות, אך הוא התייחס בחשדנות וברגשות מעורבים למגמת החסידות החדשה שהתפשטה בציבור זה בשנים האחרונות. הרב עמיטל אמנם הכיר בכך שהחסידות החדשה מביעה ביקורת לגיטימית כלפי הדתיות הרווחת, ושמקורה נטוע ברצון ושאיפה לאמת וכנות, אך הוא חש שלעתים קרובות חסידות זו מתדרדרת להרפתקנות רוחנית המתעלמת מצורכי החברה ונעדרת מחויבות איתנה לקיום המצוות.

לא אחת נהג הרב עמיטל לצטט מדרש (ממקור אבוד) המובא בהקדמה ל"עין יעקב": הפסוק הכולל ביותר בתורה ואבן היסוד של היהדות אינו "שמע ישראל", אינו "ואהבת לרעך כמוך", אלא "את הכבש האחד תעשה בבֹקר, ואת הכבש השני תעשה בין הָעַרְבָּיִם". קרבן התמיד, שגרת המצוות, החיים הנורמאליים ולא חוויות פסגה – הם-הם הבסיס לקיום דתי.

דגש זה על עבודה יום-יומית מביא אותנו לאחד ממסריו המרכזיים של הרב עמיטל: "אין פטנטים". הווי אומר: אין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם בקיום הדתי, בחינוך או בכל תחום אחר בחיים. יש רק עבודה קשה ומחויבות לשיפור איטי ולהתקדמות הדרגתית. למרות הדגש ששם על חשיבות השגרה וההתקדמות האיטית, הצליח הרב עמיטל למצוא את השירה שבתוך הפרוזה, וניתן היה לחוש במתיקות, ביופי, ברעננות ובחידוש שאפיינו את לימוד התורה שלו ואת קיום המצוות שלו.

המילה שעולה במוחי יותר מכל כאשר אני חושב על הרב עמיטל היא "תבונה". אין כוונתי לכך שהוא היה חכם (ואכן הוא היה חכם מאד), אלא לכך שהוא היה נבון. הרב עמיטל הבין את החיים, הבין בני-אדם, ראה את הנולד, התחשב בהשלכות עתידיות וראה את התמונה במלואה. כך, למשל, יעץ פעם לזוג שרצה להתחיל בשמירת מצוות, שיתחילו לפי דגם שלוש המצוות שניתנו ליהודים במרה לפני בואם להר סיני (ראה רש"י, שמות ט"ו, כה):

1.         שבת: אם קשה מדי להיות יהודי כל שבעת ימי השבוע, אז הֱיֵה יהודי ליום אחד בכל שבוע.

2.         כיבוד אב ואם: בחר מצווה אחת בין אדם לחברו וקיים אותה בקפידה. חשוב להדגיש כי ההלכה אינה מתייחסת רק לעניינים בין אדם למקום, אלא גם מְצַוָּה על אורחות מוסר שבין אדם לחברו.

3.         פרה אדומה: בחר מצווה שאינה מובנת לך וקיים אותה. חשוב להבין כי למרות הטעמים הניתנים למצוות, לא נוכל להבין את הכול, ואין לנו לבסס את קיום המצוות רק על הבנתנו אותם.

תבונתו וצפייתו למרחקים משתקפות באופן בהיר בשתיים מהחלטותיו המפתיעות והבלתי-שגרתיות ביותר: הזמנת הרב ליכטנשטיין לכהן כראש הישיבה, ומינוי מחליפיו קודם פרישתו. הראשונה עיצבה את הישיבה והביאה אותה למה שהיא כיום, השנייה הבטיחה את המשכיותהּ.

בהביאו ראש ישיבה כה שונה ממנו, הבטיח הרב שתלמידיו ילמדו להעריך דעות שונות ולחשוב באופן רחב ומורכב. זו גם הסיבה להכרזתו שאף שכתבי חב"ד, כתבי רבי נחמן מברסלב וכתבי הרב קוק יילמדו בישיבה, "חסידיהם" של דמויות אלו לא יְלַמְּדוּ את תורותיהם מאחר שחסידים נוטים לחשוב כי דרך רבם היא הדרך הנכונה והראויה היחידה וכל דרך אחרת פחותת ערך.

כאשר התחלתי לרשום רשימה ראשונית של התכונות, הרעיונות ודברי התורה שאפיינו את הרב עמיטל, שאת מקצתן ביקשתי להעלות על הכתב במאמר זה, גדלה הרשימה תוך דקות ספורות והגיעה לאורך בלתי-מציאותי (התייאשתי אחרי שהגעתי ל-56 נקודות). הרב עמיטל היה אדם כה מגוון ורב ממדים עד שלא אוכל לצייר את דיוקנו המלא. לא נגעתי בדברים שלעיל בתכונותיו כלמדן, כפוסק, כמנהיג או כמחנך שידע לתקשר עם ציבור מגוון ביותר. גם לא עסקתי במחויבותו למוסריות, לדרך ארץ (ובפיו: 'מענטשליכקייט'), לקידוש השם ולשכל הישר. לא התייחסתי לאהבתו לתורה, ליראת השמים שלו ולכמיהתו לדבקות בה'. לא דיברתי על השילוב ההרמוני שאפיין אותו וחיבר בין פתיחות לשמרנות, בין חזון לפרגמטיזם ובין פשטות לגדולה. הדיוקן שעולה מתוך הספדיהם הרבים של תלמידיו, עמיתיו, קרובי משפחתו ומעריציו עשוי להבהיר במעט את דמותו המורכבת והמגוונת, רבת האנפין, על כל רבדיה.

את עיקרי תורותיו העביר לנו הרב עמיטל בשיחותיו על פרשת השבוע, ולכן ברצוני לסיים בציטוט מתוך שיחה לפרשת דברים (הפרשה שנקראה בתום תקופת ה'שבעה' על הרב). בשיחתו תהה הרב עמיטל מדוע מקדימה התורה את נאומו של משה בתיאור מדויק של מקום הנאום ("במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרֹת ודי זהב"), זמן הנאום ("ויהי בארבעים שנה בעשתי-עשר חֹדש באחד לחֹדש") ונסיבותיו ההיסטוריות ("אחרי הכֹתו את סיחֹן מלך האמֹרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרֹת באדרעי"). הרב עמיטל הסביר שהתורה רוצה ללמדנו כי אדם העוסק בתורה ובמצוות אינו יכול להתנתק מהמקום ומהזמן שבהם הוא חי. עליו להתבונן סביבו ולחשוב איך יוכל ליישם את לימוד התורה שלו בהתאם לסביבה, למציאות ולתנאים המקיפים אותו.

הרב עמיטל פעל כל ימיו מתוך תחושה שהתורה רלוונטית בכל דור ודור. הוא הסביר שהבדים [=המוטות] שבהם נישא ארון הברית, לא הוסרו ממנו גם בעת חנייתו כדי לרמוז ולסמל את יכולת ההתניידות של התורה, ואת הרלוונטיות שלה בכל דור ובכל מצב. בהקשר זה (וגם במקרים רבים אחרים) נהג הרב עמיטל לצטט את דברי בעל "חידושי הרי"ם" על הפסוק "בינו שנות דֹר ודֹר" (דברים לב, ז): "בכל דור ובכל תקופה באה הבנה חדשה בתורה מן השמים שהיא מתאימה לדור, וצדיקי כל דור מבינים בתורה כפי מה שדרוש ללמד את בני הדור". כל דור זוכה להבנה חדשה בתורה, הבנה שבאמצעותה יוכלו בני הדור להתמודד עם אתגריהם-שלהם. תפקיד הצדיק בכל דור הוא לגלות הבנה זאת וללמדה לבני דורו.

דומה שאין דרך טובה יותר לאפיין את שליחותו ואת הישגו של מורנו הרב עמיטל זצ"ל.

 

(נכתב בסוף ימי ה'שבעה' על הרב עמיטל זצ"ל, יום ה' לפרשת דברים תש"ע.

תרגם מאנגלית: שי סנדיק)

 


News

save the date dinner5778 web2


TO REGISTER FOR THE ISRAEL KOSCHITZKY VIRTUAL BEIT MIDRASH,
CLICK HERE.


                    
Elul Zman in the Yeshiva
Enjoy!!


SUMMER 2017 ETZION UPDATE!!
DIDN'T RECEIVE THIS IN YOUR MAILBOX?
Let us know and we will update our records!

 etzion_update_logo-web


WHAT'S HAPPENING IN YESHIVA COMPLETE ARCHIVE

                   

We have created a youtube playlist of Nigunei
Yeshivat Har Etzion for the Yamim Noraim.

ברון יחד - נגוני ישיבת הר עציון




YEMEI IYUN BE-TANAKH 2017

Note next year's dates:
July 15-19, 2018 (3 Av - 7 Av)

We hope you were able to join us! But if you missed this gala event, click here for a selection of this year's shiurim!!

CLICK HERE FOR AUDIO RECORDINGS OF THE ENGLISH SHIURIM GIVEN
IN 2016!


Click here for a selection of videos
of past shiurim in hebrew

A visible expression
of the explosion of biblical commentary

that has emerged in “the Gush” - Read more

Prime Minister Binyamin Netanyahu
congratulates Herzog College
for their 20 years of Yemei Iyun
and speaks of his special connection to Tanakh
(english translation)  

A sample of English shiurim - audio files



library celebrates web

Yeshivat Har Etzion Library Celebrates 35 Years! Read more...


RAL Leaves of Faith 1 2 back in print small


BAR MITZVA DAY
Nov 23rd 2017
TO SEE PICTURES...

BAT MITZVA DAY
Jan 4th 2018
TO SEE PICTURES...

Congratulations to one and all!


 We thought you would enjoy this:

 


In Memory of Harav Yehuda Amital zt"l
(movie prepared by Har Etzion talmidim
Yehonatan Weinberger and Ehud Roth)

     


Listen to an Interview with Rav Reuven Ziegler

on 5 recent Har Etzion volumes
that should be on your bookshelf! 

5-har-etzion-volumes-small


  


Yet Another Sefer
For Your Library Shelf!

Torah and Western Thought218

Torah and Western Thought: Intellectual Portraits of Orthodoxy and Modernity – in-depth essays on ten luminaries of Modern Orthodoxy, 20% of whom are rashei Yeshivat Har Etzion!  With contributions by YHE alumni Alan Jotkowitz, Yehudah Mirsky, Itamar Warhaftig, Reuven Ziegler and Shlomo Zuckier.
Read a sample chapter...



Please share your personal stories, condolences, eulogy, audio or video file of Moreinu veRabbeinu Rosh HaYeshiva Harav Aharon Lichtenstein zt"l via this form. We will be posting a selection of these items.