צער גדול הצטערנו וכאב אחז בנו לשמוע על פטירתו של מורנו ורבנו הרב יהודה עמיטל זצ"ל, יהי זכרו ברוך.
אלפים רבים ואולי למעלה מזה זכו ללמוד בישיבה הגדולה הר עציון. אף אני הקטן נפלה בחלקי הזכות, לאחר הצבא, ובאמצע האוניברסיטה, למשך שנה אחת, לעצור את מירוץ החיים ולהסתופף בצילם של גדולי התורה - ראשי הישיבה ורבניה. היתה זו חוויה ששינתה את כיוון חיי. יותר מכל דבר אחר בישיבה - התרשמתי עמוקות והושפעתי עד מאוד - לראות, לחזות באהבת דוד ויהונתן, בכבוד הדדי ובחברות אמיצה, עמוקה ואמיתית ששררה בין שני ראשי הישיבה, הרב ליכטנשטיין שליט"א ולהבדיל בין החיים לחיים הרב עמיטל זצ"ל. פעמים רבות סיפרתי לאנשים שונים - "שכל מי שלמד ב"גוש" זכה לראות במו עיניו את שני המאורות הגדולים - ולשניהם כתר מלכות ואין האחד חש עליונות על רעהו - אלא אדרבא - האחד מתבטל מפני חברו".
הרגישות של הרב עמיטל זצ"ל לזולת הייתה תמרור גדול ש"דרך ארץ קדמה לתורה". לצד הלמדנות, קודם כל ולפני הכל צריך להיות מענטש. בחודש אלול - פרשת כי-תצא דיבר הרב זצ"ל על פרשת "עגלה ערופה" - וציטט רש"י המפרש את דברי זקני העיר שאומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" - וכך הסביר את החשיבות העצומה ואת האחריות הבלתי פוסקת להיות רגיש כלפי כל אדם ואדם וכך גם כלפי כל תלמיד בישיבה, שחלילה לא ירגיש מישהו בודד. כך היתה דרכו של הרב זצ"ל להראות לכולם דוגמא אישית.
ואין מה להכביר מילים על עמידתו לפני התיבה של הרב זצ"ל בימים הנוראים - שליח ציבור שאין ולא היה כמותו. המצליח להרטיט את לבבות המתפללים ומן הסתם גם את הלב של היושב במרומים. במעשה
בראשית כתוב: "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים – ויהי האדם לנפש חיה". ואונקלוס מתרגם "נפש חיה" - "רוח ממללא" (רוח מדברת). ומסביר המהר"ל: "דיבור האדם הוא כל האדם" (דרשת שבת תשובה). מה שבן אדם מדבר במהלך חייו מגדיר את אותו אדם. ולא היו רבים שלשונם היתה לשון זהב כרב יהודה עמיטל זצ"ל – וכל מחשבתו, דיבורו ומעשיו – להרבות כבוד שמים.
ולא יכולנו לנסות ולנסח טוב יותר מהמשנה "אמר רבי יהודה: אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם, ועליו אמר שלמה בחכמתו טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות מיום היוולדו. למוד תורה הרבה ויתנו לך שכר הרבה, ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא".
יהי רצון שתתנחמו בזכרו הטוב – ונזכור כולנו כי צדיקים במיתתם קרואים חיים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אריאל נס וב"ב
